גזר דין בתיק ת"פ 24839-02-11

1.     נאשם 2, אחמד בן סעיד פריג, יליד 1992 (להלן: " הנאשם"), הורשע ביום 17.7.11 על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן לצורך הסדר, בו מיוחסת לו עבירת החזקת נשק בצוותא לפי סעיף 144(א) רישא יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"), עבירת הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק, וכן עבירת החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק.

לפי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, ביום 7.2.11 בסמוך לשעה 23:30 נהג נאשם 1 ברכבו מדגם סובארו לגאסי מ.ר. 62-351-03 ברחובות כפר קאסם, כאשר לצידו יושב הנאשם, ובמושב האחורי של הרכב יושב אדם נוסף.

ניידת משטרה אשר הבחינה ברכב כרזה לו לעצור, נאשם 1 לא שעה לדרישות השוטרים, נהג בדרך מסוכנת ברחובות, הניידת דלקה אחריו, ומשהגיע הנאשם 1 לדרך צדדית, שני הנאשמים נמלטו וחמקו בריצה מהשוטרים.

לאחר מרדף, נתפס הנאשם, ובחיפוש נמצא מחזיק סכין מתקבעת שלא כחוק.

ברכב החזיקו בצוותא הנאשמים על גבי השטיח שלרגלי מושב הנוסע הסמוך לנהג, אקדח מדגם ברטה 0.22 מ"מ שמס' A461470  ובתוכו מחסנית, המהווים נשק, ללא רשות לפי דין להחזקתו.

2.     משהודה, ולנוכח גילו הצעיר, הוגש תסקיר בעניינו, ממנו נלמד על משפחתו, על כי נשר מבית הספר בכיתה י' והשתלב בעבודה, לדבריו נוכח מצבם הבריאותי של הוריו ותיפקד כמפרנס עיקרי במשפחה.

בעבירות הודה, והסביר כי את האקדח קיבל לחזקתו לצורך ירי בחתונות. עם זאת, התקשה להסביר מדוע החזיק באקדח ברכב בעת האירוע.

הביע חרטה על מעשיו. עברו נקי. שלל התמכרות לסמים, אך הודה כי נחשף במספר הזדמנויות לשימוש בסם.

שירות המבחן התרשם מצורך בטיפול בנושא סמים, כי מעצרו הממושך לראשונה בחייו זעזע אותו וחידד עבורו את חומרת מצבו ואת הצורך בתיקון התנהגותו, והעריך כי יוכל להיתרם מהיותו תחת פיקוח במסגרת הליך שיקום.

נוכח טשטוש חלקו ביחס לעבירות וחומרתן, נימנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית.

3.     בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על חומרת העבירות והמסוכנות הגלומה בהן לציבור, נוכח החשש כי כלי נשק יגיעו לידי גורמים עברייניים ובהמשך ייפגעו חפים מפשע.

עוד טענה כי מדובר בסכין ייחודית שבה החזיק, ועל פוטנציאל הפגיעה הקשה שבה, והדגישה כי גרסתו בפני שירות המבחן תמוהה ואינה מסבירה מדוע החזיק בנשק ובסכין ביום האירוע ועמדה על הסיכון הטמון בזמינותם של כלי הנשק והסכין והשימוש בהם.

הפנתה לע"פ 3300/06 וכן לע"פ 5220/09.

הדגישה כי ביצע לכאורה עבירה נוספת בעת היותו במעצר בית.

לשיטתה לא נטל אחריות מלאה ולא הסביר להווייתם את שורשי הסתבכותו, ולכן אין המלצה טיפולית בעניינו.

בשל כך קמה הצדקה להטלת מאסר בפועל תוך מתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי ולצורך בהרתעת עבריינים וזאת על פני נסיבות אישיות של הנאשם.

לפי כל אלה, עתרה להטיל עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת העולה על שנתיים, מאסר על תנאי מרתיע וקנס.

ב"כ הנאשם, עו"ד שטרצר, עמד על גילו הצעיר של הנאשם - היותו בן 18 וחצי, על עברו הנקי, על נטילת האחריות, על ההודיה וחיסכון בזמן שיפוטי. ציין כי מדובר באקדח שקוטרו 0.22 מ"מ ולא 0.9 מ"מ, שפגיעתו קשה יותר. הוסיף וטען כי האקדח שנתפס לא היה טעון ולא הייתה בו תחמושת, וטען כי הסכין שנתפסה הייתה סכין מטבח, אשר הידית שלה גדולה יותר מהלהב ונועדה לחיתוך ירקות ופירות.

עמד על הנסיבות האישיות והמשפחתיות, עברו הנקי ואופיו הנורמטיבי, והדגיש כי הזעזוע שעבר בעקבות המעצר - היה בו כדי להרתיע.